ילדה מיוחדת שלי
"אמא תראי היד שלך ככה."
"מה זה ככה?" שאלתי, מבינה בדיוק לאן השיחה הולכת...
מראה לי את יד ימין שלה, היד הבריאה-
"ככה, כמו זה, לא כמו זה"
ואז מראה לי את יד שמאל, היד המורכבת ואומרת
"תראי, זה אחר. היד הזו אחרת..."
לקחתי נשימה עמוקה והסברתי לה שככה היא נולדה ושהיא מושלמת כמו שהיא ושפעם
כשהיא הייתה עוד תינוקת היא עברה ניתוח ביד והייתה כזו גיבורה!
"מה, אני גיבורה?" שאלה בתמיהה.
"הכי גיבורה שאני מכירה"
"אני גיבורה!" אמרה בעיניים זורחות.
הצטרפה אחותה הפיה לשיחה ואמרה לה שהיא הכי מושלמת שהיא מכירה ושכל בן אדם נולד אחר וזה הופך את החיים למעניינים יותר
(מיינד יו, הילדה עוד לא בת 9 וכבר מבינה את העולם יותר טוב מהרבה מאיתנו...)
לא יודעת איך זה קרה, אבל נראה לי שהחינוך שלי ממש מצליח סו פאר 😉
זה לא קל ולא פשוט להיות הורה לילד שהוא קצת אחר (כן, כל ילד הוא אחר ומיוחד, יודעת יש פה עוד שתיים כאלו 😍 ועדיין, יש ילדים שהאחרו•ת שלהם יותר בולטת)
יש כל מיני שלבים שאמא עוברת עד הקבלה וההשלמה של הבעיה שיש לילד שלה.
אגב, לא משנה אם זה מום חיצוני, אם זו בעיה קוגניטיבית, נפשית או התנהגותית..
החוכמה היא למנות להם גורמי העצמה שיש בהם ולהגביר את הווליום עליהם, על החוזקות שלהם.
לא רק לילדים מיוחדים, כן? כל הילדים צריכים לשמוע כמה הם מיוחדים ונדירים.
נאיה גיבורה, מכל כך הרבה סיבות.
היא עוד כל כך הרבה דברים טובים ויפים שקצרה היריעה מלמנות אותם עכשיו.
היא מלמדת אותי שיעורים כל כך חשובים לחיים שאין ספק שהיא אחת המורות הגדולות שזכיתי להן בחיי ❤️
יצא לי לאחרונה ללוות הרבה אמהות אצלי בקליניקה בתהליך קבלת הילד המיוחד שלה.
מבחינתי זו זכות להיות שליחה של הנושא הזה, הקבלה הזו והכי חשוב- העצמת הילד והאמא. זכות!
